האם ליהודי מותר "לבזבז" את הזמן שלו, רחמנא ליצלן, בכתיבת סיפורי פנטזיה? או בתרגום של סיפורים כאלה?

שאלה זו עמדה לנגד עיניו של יהודי אלמוני בן המאה השלוש עשרה, שהחליט לתרגם את עלילות המלך ארתור ואבירי השולחן העגול לעברית. וכך הוא כותב:

השתדלתי בהעתקת אלה השיחות לשתי סיבות גדולות. הראשונה הייתה על דרך שמירת בריאות גופי, כי בעוונותיי רבו צרותיי ועצמו אנחותיי והנני שקוע בנבכי ים המחשבות, יושב ותוהה, עומד ומשתומם על קורותיי ימים ולילות, ויראתי פן אפול בחולי השחורה, שהוא חולי השטות – אשר טוב ממנו המוות. ולכן העתקתי לעצמי אלה השיחות כדי להעביר בהם זמני הרע בקצת העתים ולהפיס דעתי ולהפיג צערי.

ואם תרצו לומר, כותב המתרגם, שאין זה ראוי ליהודי שיתרגם סיפורי פנטזיה רק למען האסקפיזם, הרי מצאנו שגם חכמי התלמוד עסקו בעניינים שונים, וגם הנביאים שמעו מוזיקה, ובכלל – "אלה הסיפורים של זה הספר שהעתקתי אינם פחותים ממשלי כובסים, אדרבה – הם מעולים ונכבדים מהם עד מאוד."

***

מתי התחיל הז'אנר של הפנטזיה היהודית? שאלה מצויינת. האם נחשיב מיתוסים כפנטזיה? מה לגבי אגדתות שהן ספק סיפור ספק משל? מה שוודאי – אין מדובר בז'אנר חדש, למרות הפריחה המשמחת שלו בשנים האחרונות בארץ.

"האביר, השד והבתולה" הוא קובץ סיפורים וקטעים שנאסף בידי החוקרים חיים פסח ועלי יוסף. מטרת הקובץ פשוטה – לתת טעימה מעולם הפנטזיה היהודית של ימי הביניים (וקצת אחרי). ויש כאן כמה דברים נפלאים ביותר.

1. מעשה המכשף ברומי – סיפור קצר בעל סוף מחריד שעוסק במכשף מרושע שחושק באישה חשובה, ולא בוחל באמצעים כדי להשיג אותה, ובין השאר מבצע כישוף אדיר שגורם לכך שאש לא תוכל לדלוק ברומי.

2. האישה החפה והמושמצת – גרסה עברית לסיפור אירופי קלאסי על אישה שנשארת נאמנה לבעלה שיצא למדינת הים, והתלאות שעוברות עליה.

3. מעשה באדם עשיר ואישה יפה מאוד – סיפורה של אישה סקרנית שנגררת אל הגיהנום בידי זוג שעירים מרקדים.

4. מעשה בבחור אחד שקידש בתולה אחת – סיפורו של בחור שראה אצבע בולטת מהאדמה, קידש אותה בטבעת (כמו מה שהיה עושה כל אדם הגיוני, אני מניח?), וגילה שהוא עכשיו נשוי לבחורה מתה למדי. בניגוד לרוב הסיפורים בקובץ, זהו סיפור מאוחר, מתקופת המקובלים בצפת.

5. נפש תחת נפש – מלאך המוות בא לקחת את בנו של ראובן הלבלר. ראובן לא מוכן לוותר על בנו למלאך המוות. מי עקשן יותר?

6. עלילות אלכסנדר מוקדון – עלילות אלכסנדר מוקדון היא רומנסה ארוכה ונפלאה מאוד, במסורת הרומנסות הימיביניימיות, שעוסקת בחייו וכיבושיו של אלכסנדר מוקדון. כאן בקובץ מופיעה טעימה מהרומנסה – מאבקיו של דריווש באלכסנדר.

7. משלי סינדבר – משלי סנדבר הוא קובץ סיפורים פופולרי מאוד מהמאה ה–12, במסורת הסיפורים של אלף לילה ולילה, סיפורי קנטרברי ודקמרון. בקובץ זה מובאים כמה סיפורים מתוך המשלים.

8. אמאדיש די גאולה – עוד אחד מהסיפורים המאוחרים יותר בקובץ זה. אמאדיס מגאולה הוא רומן אבירים ספרדי קלאסי מהמאה החמש עשרה, שכולל את כל מה שצריך: הרפתקאות, חרבות, אהבות, כשפים ואבירים מלאי כבוד.

אמאדיש די גאולה הוא תרגום לעברית לספר זה, שנעשה גם הוא במאה החמש עשרה, וכאן מופיעים כמה פרקים ראשונים ממנו. אמאדיס מגאולה הפך לאחד מאבני היסוד של כל ספרות האבירים (והשפיע, כמובן, על ספרות הפנטזיה האפית) באירופה; חבל שהתרגום לא הצליח לעורר השפעה דומה בספרות העברית. בכל אופן, כיף גדול.

9. הטבלה העגולה של המלך ארטוש – כן כן, השולחן כאן הוא טבלה, וכאן מופיעים כמה פרקים מהרומנסה הקלאסית של המלך ארתור, שתורגמו במאה ה–12 בעברית נפלאה ביותר.

10. גבורת יואב – סיפורו של יואב החודר לעיר עמלקית ומשמיד את תושביה, בעזרת חרב מיוחדת.

11. מעשה בירושלמי – למעשה ירושלמי יש גרסאות שונות, וזאת שמופיעה כאן היא האהובה עליי. הסיפור הזה הוא הפנטזיה היהודית שמעולם לא ידעתם שאתם רוצים. מעשה בבחור צעיר שיצא לים וספינתו נטרפה. הוא מגיע לאי בודד, נלכד בידי ציפור ענקית ומוצא את עצמו בעיר שכולה מלאה בשדים יהודים. כאשר הבחור מתאהב בבתו של אשמדאי, העניינים מסתבכים.

12. רוח באלמנה בצפת בזמן האר"י – סיפור קלאסי נוסף מימי המקובלים בצפת – ר' חיים ויטאל נקרא לטפל במקרה של אישה שנכנס בה דיבוק. מתברר שלאותו דיבוק יש סיפור מעניין על הגלגולים שעבר בעולם הזה והבא לאחר שמת.

13. מעשה יוסף דילה ריינה – סיפור קלאסי ומוצלח מאוד, על רב בשם יוסף דילה ריינה, מקובל מעשי, שמחליט להביא את הגאולה בעצמו – על ידי כך שיכבול את המלאכים הכי חזקים, שלא לדבר על השטן עצמו, לעשות כרצונו. אך אבוי, מי שמתגאה להגביה עוף – עשוי ליפול ארצה כהילל בן שחר.

***

בין אם אתם מחפשים אסקפיזם, בין אם אתם מחפשים ללמוד מוסר, ובין אם אתם פשוט רוצים לקרוא משהו טוב – הספר הזה הוא בשבילכם. אוצר בלום של סיפורים פנטסטיים, שיותר מכל מהווים טעימה לעולם שלם של דמיון ופלא יהודיים – עולם שמהווה המסורת ארוכת השנים שממנה, בין השאר, נולד שעטנז.