הנבחר הרים מבטו אל הצל הגדול שכיסה את פתחו של אוהל החופרים הקטן לצד הבאר שהעמיקו עשרה מאנשיו באדמת הנגב הפריכה מיובש. אחיו הבכור היה איש ענק בעיניו, גם לאחר שגדל והיה לגבר בזכות עצמו. הוא קם בחיוך לחבק את הבכור, אך הפנים השזופות, מחורצות הקמטים, לא השיבו חיוך לברכתו."הוא מת.""מי?""הפנאט הזקן. אבא שלך.""אבא שלנו.""אבא שלך. הוא גרש את כל האחים למחצה שלנו. תצטרך לדאוג לסידורי הקבורה עבורו.""איך אתה יודע?""כשהלכו אחינו לקדם עברו דרך אדמות המרעה שלי. מדין נשאר קרוב לשטחים שלי, והוא שומר קשר עם אחיו ואמו. הוא סיפר לי ובאתי אליך. חשבתי שאתה יודע, אתה קרוב לבאר שבע … להמשיך לקרוא קבורת אברהם / שריתַ ברזילי