"עלה." בתוך הכאב העצום, החושך הנורא, טבוע בתוך החומר שעיוור את עיניו ושרף את עורו, הוא שמע את הקול. זה לא היה קול רועם, מרעיד שמיים וארץ. הוא היה שקט, חרישי כמעט, קול ששכן בראשו עוד מימי קדם שניצל כעת את השקט כדי לומר כמה מילים. הוא שלח את ידיו הבוערות מעלה, לנבור בחומר המאכל. מה הטעם? לא היה לו סיכוי, גם לא תקווה. איש לא חיכה לו שם למעלה. המרד המיותר הזה, חולייה אחרונה בשרשרת כשלונות של מלך צעיר ונוח להשפעה, השמיד את כל מפעל חייו. "עלה!" פקד שוב הקול, בנימה שלא מותירה מקום לסירוב. הוא נאבק ביתר שאת … להמשיך לקרוא בעמק השׂדים / מירון שפר