הוא עמד על הבמה הפופולרית והאור הופנה אליו, כמו־גם המבט של כל היושבים בקהל. האותיות TED זהרו מאחוריו באור אדום. הוא נשם נשימה מרגיעה והתחיל לדבר, מקפיד כל העת על דיקציה נכונה ועל אינטונציה טובה, ולאט־לאט הרגיש את מלוא תשומת לבו של הקהל מופנית אליו. התלהבותו גברה והוא הגביר את קצב המילים, נע מצד לצד על הבמה תוך שמירה על שפת הגוף המושלמת: נלהבת, אך לא תזזיתית מדי. תנועות ידיים ברורות. קשר עין עם הקהל. הוא דיבר על הפרוייקט הגדול שלו, שמילא לו את הימים והשאיר אותו ער בלילות. יוזמה שהלהיבה וריגשה אותו מעבר לכל דבר שמי מהם חווה אי … להמשיך לקרוא אשר ישמעו / פז רייסלר

"עלה." בתוך הכאב העצום, החושך הנורא, טבוע בתוך החומר שעיוור את עיניו ושרף את עורו, הוא שמע את הקול. זה לא היה קול רועם, מרעיד שמיים וארץ. הוא היה שקט, חרישי כמעט, קול ששכן בראשו עוד מימי קדם שניצל כעת את השקט כדי לומר כמה מילים. הוא שלח את ידיו הבוערות מעלה, לנבור בחומר המאכל. מה הטעם? לא היה לו סיכוי, גם לא תקווה. איש לא חיכה לו שם למעלה. המרד המיותר הזה, חולייה אחרונה בשרשרת כשלונות של מלך צעיר ונוח להשפעה, השמיד את כל מפעל חייו. "עלה!" פקד שוב הקול, בנימה שלא מותירה מקום לסירוב. הוא נאבק ביתר שאת … להמשיך לקרוא בעמק השׂדים / מירון שפר